חזרה לספר

להורים ומחנכים

החומר שבסוף הספר המודפס, מאת מירי מן.

הידעת?

הִיפּוֹפּוֹטָם נקרא גם סוּס הַיְאוֹר. ביוונית: היפוס (ιππος)= סוס, ופוטאמוס (πόταμος) = נהר.

ההיפופוטם המצוי הוא יונק אפריקאי גדול וצמחוני, מימי למחצה (הרבייה וההמלטה עצמה מתרחשות במים), שחי לרוב בקבוצות גדולות המונות עד 40 פרטים, בנהרות ואגמים באפריקה שמדרום לסהרה. במהלך היום הוא נוהג לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ, ובשעות בין הערביים הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. על אף משקלו הכבד (1500 ק"ג בממוצע), הוא יכול לרוץ מהר יותר מהאדם (יכול להגיע ל-30 עד 40 קמ"ש לאורך כמה מאות מטרים). ריאותיו של ההיפופוטם גדולות ומפותחות ומאפשרות שאיפת אוויר בכמות גדולה, וכך הוא מסוגל לשהות מתחת למים דקות ארוכות עד אשר נזקק לאוויר רענן מחדש.

דְּבוֹרַת הַדְּבַשׁ היא יצור המתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה. מושבות דבורי דבש מונות עשרות עד מאות אלפי פרטים. הדבורים ניזונות מדבש וצוף - אבקת פרחים.

תהליך ייצור הדבש - הדבורים אוספות צוף פרחים, מביאות אותו לקן ומאחסנות בתאים. הדבש נעשה סמיך עקב אידוי המים שבצוף. הדבש הוא גם מזון וגם תרופה. בין שלל סגולות המרפא שלו, הוא מסייע לחיטוי וריפוי של פצעים וכוויות. מריחת דבש גולמי על פצע, מזרזת את החלמתו וריפויו.

מחול הדבורה - נחשב לאחד הפלאים שבעולם החרקים, שכן הוא מהווה צורה מפותחת מאד של תקשורת. דבורה המוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על החלה, בצורת הספרה 8, ריקוד המודיע לדבורים אחרות על מיקומו וכמותו של המזון. מהירות הריקוד מלמדת על המרחק של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון.

עקיצת הדבורה - היא רפלקס של הישרדות. הדבורה עוקצת, כשהיא נבהלת. היא מתה לאחר העקיצה, רק כשהעוקץ נתקע בעור גמיש ודק, כמו של בני אדם, והיא לא מצליחה לחלץ אותו. אם הדבורה עוקצת בעל חיים עם עור קשה, היא ממשיכה לחיות. (מסתבר, שחילוץ העוקץ מעור קשה אינו קשה כלל).

משקפיים ורודים (ולא ורודות) - למה? המילה משקפיים מבוססת על המילה מִשְׁקָף. משקף הוא זכר ולכן גם משקפיים בזכר. פירוש המילה מִשְׁקָף: עדשה מקרבת או מרחיקה לבעלי קושי בראייה.

אופטימיזם - תפיסת עולם הרואה את החיובי בכל דבר וחוזה עתיד טוב יותר (כמו שאמר צ'רציל: "פסימיסט רואה את הקושי בכל הזדמנות, אופטימיסט רואה את ההזדמנות בכל קושי"). מחקרים מצאו, ש"לחפש את הטוב במה שיש", זו גישה, שמחזקת את המערכת החיסונית, ועוזרת לאנשים להתמודד ביעילות עם אתגרים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים.

מרטין סליגמן, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית, החל את הקריירה שלו בחקר דיכאון, מתח וחרדה, וגילה שסגנון אופטימי, שימש גורם מגן מפני התפתחות והחרפה של דיכאון. לפיכך, הוא החליט לבדוק אם ניתן ללמד אנשים פסימיים להחליף סגנון. הסתבר, שאכן כן! כך, שאם היפופוטם פסימי יכול ללמוד להרכיב משקפיים ורודים, הרי שגם אתם וילדכם יכולים!

מדיטציה - היא מצב של מודעות, שמלמד אותנו להתרכז בהווה. השפעות תרגול המדיטציה, נחקרו רבות בעשור האחרון, במסגרת חקר המוח, הפסיכולוגיה והרפואה. נמצא כי התרגול מסייע בפיתוח מיומנויות למידה, הרפיית מתחים, התמודדות עם כאב, וויסות רגשי, עידוד חשיבה יצירתית ועוד.

דוגמאות לפעילות, מהנה ומלמדת, עם ילדים בעזרת הספר:

שני היפופוטמים חמודים חווים את העולם דרך 'משקפיים' שונים. יחד איתם אנו לומדים, שאין אמת אחת. אצל כולנו המציאות נתפסת באופן סובייקטיבי, ומשפיעה על ההתנהגות. לדוגמה: הִיפּוֹ ותָם יצאו לטיול בשביל פורח שטוף שמש, וכל אחד מהם עבר חוויה שונה: "הִיפּוֹ הֵרִיחַ פְּרָחִים וְנֶהֱנָה מֵהַנּוֹף, וְתָם הֵרִיחַ אָבָק וְהִתְלוֹנֵן בְּלִי סוֹף." האופטימיסט יודע להתבונן דרך משקפיים ורודים ולמצוא את הטוב במה שיש. יכולת זו מחזקת את החוסן הנפשי, ומאפשרת התמודדות יעילה עם שינויים, משברים ולחצים בחיי היומיום. גם כאשר הִיפּוֹ נעקץ ע"י דבורה והוא מופתע, נבהל וכואב, הוא מיד מבחין בהזדמנות להרפתקה מהנה: "תָּמִיד רָצִיתִי לְהַכִּיר דְּבוֹרִים, אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁנִּהְיֶה חֲבֵרִים."

הרגשות שלנו, 'טובים' כ'רעים' אינם בשליטתנו, ולא מגדירים את מי שאנחנו. למרות זאת, כולנו, נוטים להזדהות איתם ולראות בהם תכונות אופי. (למשל, כאשר מתעורר בנו פחד למול אתגר מסוים, או שאנו עדים לחששות של ילד, אנחנו ממהרים להיצמד להגדרה: 'פחדן'. למול חוויה של מבוכה או בושה, אנו מאמינים שזה בגלל אופי 'ביישן'.. וכדומה). ההיצמדות להגדרות אלה אינה מאפשרת לנו להתנהל בגמישות, ולהתמודד עם מציאות משתנה. אנו נוטים לשכוח, שכמו המציאות, כך גם רגשותינו זמניים. הם תמיד באים חולפים ומתחלפים. אנחנו הם אלה שנצמדים להגדרות ולדפוסי התנהגות שמקשים עלינו.

בסיפורנו למשל, במהלך יום הטיול, תָּם עובר תהפוכות רגשיות. הבוקר, שהתחיל עבורו בתחושות של עצב, שעמום וכעס, הופך ליום כיף, ובסופו מעורר צער: "כָּךְ עָבַר לוֹ יוֹם נֶהֱדָר וְתָם הִצְטַעֵר כְּשֶׁהוּא נִגְמַר." בדיוק כפי שכולנו חוששים שהטוב ייגמר. (וכמו שכל הורה מכיר את התסכול בסופו של יום כיף משפחתי, שנגמר בבכי). בעזרת חברו הטוב, תָּם מתבונן דרך ה'משקפיים הורודים' ומבין שגם אם הטוב נגמר: "אֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ גַּם מָחָר". למחרת הִיפּוֹ, הוא זה שעובר טלטלה רגשית, כשהוא מקנא באחותו התינוקת. הפעם תָּם, שהפנים את משחק 'המשקפיים', מוצא את הטוב שבמצב: "ועַכְשָׁו כֵּיף לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ גְּדוֹלִים, לְשַׂחֵק וּלְדַבֵּר אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים."

מחקרים בתחומי הפסיכולוגיה והמוח מוכיחים שאפשר ללמוד אופטימיזם, בעזרת פיתוח הרגלים מתאימים. הדרך המומלצת היא: 1) למול מצבים לא נעימים, להפנות תשומת לב לזיהוי המחשבות והרגשות שעולים ברגע הזה, ולבדוק דרך איזה 'משקפיים' אנחנו רואים את המצב כעת. 2) באופן מודע, להרכיב 'משקפיים ורודים', ולהתבונן במצב מתוך הערכה מחודשת. כך נלמד שאם מחפשים מוצאים את הטוב במה שיש.

הרגלים אלה מפתחים מנגנוני התמודדות יעילים, יצירתיות וחוש הומור. בעזרת תרגול מדיטציה ניתן ללמוד וליישם אופטימיזם.

מדיטציה הינה האימון הטוב ביותר לחיזוק השליטה ביכולות הקשב והריכוז, הנדרשות לכל תהליך למידה.

איך מלמדים ילדים לתרגל מדיטציה?

ילדים יודעים ואוהבים לשחק. יחד איתם אפשר להמציא משחקי מדיטציה נפלאים. כמו בכל משחק, חשוב להציע משימה מאתגרת, עם כללים ברורים ומטרות ברות השגה. מטרת משחקי המדיטציה היא ללמד את הילדים להתמקד במשימה אחת לאורך זמן. לשם כך, חשוב שיבחינו בנטייה הטבעית של הקשב והריכוז 'לברוח' ולהתפזר, ויבינו שעליהם להתמקד מחדש שוב ושוב במשימה עד להשלמתה. להלן מספר רעיונות:

מוזמנים לשתף בשאלות, חוויות והצעות, בנושא תרגול מדיטציה עם ילדים, בדף הפייסבוק של Miri Man – פסיכולוגית קלינית.